יוצמ"חים
תשע"ז

טוב. אז הוצאנו יוצמח בנושא "שירה חדשה". רגע, אז מה בכלל משמעות המילה
הזאת - יוצמח?
יוֹצְמַח (מתוך ויקימילון)
1. כנוי מזלזל לחסיד בפי המתנגדים.
2. שאינו מבין מה הנכון, לא-יוצלח.
מקור השם:
יַצְמַח בהגייה אשכנזית. על פי הנאמר בקדיש נוסח ספרד (של החסידים):
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵיהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ,
וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית
יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. המילים המודגשות וְיַצְמַח
פֻּרְקָנֵיהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ לא נכללות בנוסח אשכנז. משמעותו נובעת
מהסטריאוטיפ של החסיד המוזר שמנהגיו משונים.
אז טיפה זלזול וציניות. מתנגדים... אבל תכל'ס מה העומק של המילה יוצמח ומה
הקשר שלה לערימת הדפים שאתם מחזיקים בידיכם?
יוצמח זה צמיחה, הוצאה מהכוח אל הפועל, התחדשות, התפתחות, העמקת שורשים,
צמחונות. טוב. בלי צמחונות... אהמ. איפה היינו? אה. לקראת השנה החדשה, ליקטנו
וקטפנו את פרי ליבם ועטם (בחייאת בפעם הבאה תקלידו...) של תלמידי הישיבה.
שנזכה בשנה הזו לשירה חדשה, נביעה, התחדשות, לבלוב ופריחה. תנסו דברים
חדשים, תיפתחו, תכירו, תתקדמו ותשאפו. וגם תלמדו לבגרויות. כן? תהיו יוצמחים!
תחליטו איזה הגדרה מתאימה לכם.

הגענו לפתח ה 101 והרי לפניכם ירחון חדש. ירחון חדש לתיכון חדש. לא באמת. - תיכון חדש זה בתל אביב ובהרצליה, אבל לא נסבך אתכם... בכל אופן, אנחנו שוב כאן. וגם אתם. אז ביוצמח הזה השתדלנו, תלינו שלטים חודש וחצי מראש, הודענו חמש פעמים לאוחנה אחרי ערבית, בקיצור חפרנו לכם שתכתבו. לא כתבתם. או שעשיתם משהו יותר גרוע: שלחתם חומרים, אך בצירוף הטקסטים הבאים: "אם אפשר להשאיר באנונימי זה יהיה נחמד" "נא לפרסם בעילום שם" "שלום וַעֲדַת יוצמח, מישהו יודע את הסיסמה שלך" תודה באמת. אז זהו, שלא. אף אחד לא יודע את הסיסמה שלנו, ואם הוא יודע שיבושם לו. אבל ברצינות אל תכתבו באנונימיות. זה לא עובד. אנחנו לא סובלים את זה, מכמה סיבות. העיקרית שבהן היא שאנו מרגישים שהתהליך האמתי שקורה ביוצמח הוא דווקא אחרי הפרסום, כיוון שאז הכותב יכול לקבל פידבק ותגובה ליצירתו ולדעותיו. אה, ועוד אחת מהמטרות של היוצמח הוא שיהיה שיח, אז בפעם הבאה נחזיר את פינת הפולמוס הזכורה לטוב. או שפשוט נלך לשם לשבוש.

התעתדנו להפיק קונטרס משובח, המאגד פניני חכמה ורסיסים מהגיגי יושבי
ביהמ"ד שבקמפוס הישן של ישיבת מקור חיים. אם תרתם אחר עיניכם בעת פתיחת
גיליון זה, ודאי וודאי ששמתם ליבכם לכך שהגיליון הנ"ל עוסק בעונות השנה
ובמאפייניהם - בלשון מליצית. קטיף וקציר בעצם. כמובן שנושא זה נבחר עקב רצון
להדבק במרוצת הטרנדים המתחלפים, ההפכפכים, הקיימים בעולמנו, ובכללם,
עונת הקציר, טרנד מוצלח ועדכני, ועמה עונת הקטיף, המצויה בסמיכות יחסית,
ובאופן מפתיע למדי, גם כן עדכנית.
ולעיקרי הדברים. בעת רפרופיכם מעל אותיות המילה 'קציר' המובאת לעיל, בטוּ חנוּ
שעלתה בדעתכם אסוציאציה כלשהי. האם עלה בדעתכם ישוב בשם קציר מדרום
לנחל עירון ברכס אמיר אשר במחוזות חיפה רבתי? או שמא מחשבות אובדניות
אפוקליפטיות (קץ-עיר, הבנתם?) או האם למען ד' קפצה לאוסף הנוירונים
שבראשכם מחשבה אחת על כריתת יבולי שדות דגנים? לבחירתכם.
האם בכותבנו קטיף, הנכם חשים מדקרת כאב מייסרת בליבכם, המעלה את
געגועיכם וזכרונות כאובים-נושנים מחבל הארץ הפורה בדרום-מערב ארצנו? או
הניתוק העדין של גבעולי הפרי הרכים ממוסרותיהם ובדיהם?!
ובנימה יותר רצינית.
קטיף ואסיף, מחזוריות אין סופיות. פעולות של סיפוק ונחת.
במבט לאחור, לאחר השהות בישיבה 'אסוף את המעשים'. את התהליכים, את
המסע, את ההצלחות, את הכשרונות, את השמחות, את הקשיים, את הקשרים
שנוצרו, את החום ואהבה 'כמו יבול ברכה'.
האסיף אינו רק תהליך של סיום, אלא פעולה להכנת הקרקע להתרחשויות חדשות
ולהתחדשות. "תזרח השמש יאספון... ותחדש פני אדמה" (ברכי נפשי).